קסטבלה (Castabala) — עיר נשכחת בקיליקיה ומקדש לאלה פרסיה
קסטבלה (Castabala, Kastabala) — עיר עתיקה, הממוקמת במחוז אוסמנייה (Osmaniye) בדרום-מזרח טורקיה, למרגלות רכס גיר ובמישור ההצפה של נהר ג'ייחאן. בעבר הייתה קסטבלה אחד המרכזים הרוחניים העיקריים של קיליקיה ההלניסטית, הידועה בפולחן האקסטטי של האלה ארטמיס-פרסיה (Artemis Perasia). כיום זהו אתר ארכיאולוגי שאינו מתויר במיוחד, אך ציורי להפליא, עם אכסדרה של כמעט עשרים עמודים רומיים ששרדו, חורבות של כנסיות ביזנטיות ומבצר התלוי מעל המישור — תחנה חובה לכל מי שמטייל בקיליקיה העתיקה הרחק מהחופים ההומים.
היסטוריה ומוצא
העקבות הקדומות ביותר של התיישבות באתר קסטבלה מתוארכות לתקופת הלוויתנים והניאו-חיתים — כך מעידים כתובות הירוגליפיות ותבליטי בזלת מהמאות ה-9–8 לפנה"ס, שנמצאו בסביבה. השם היווני "היראפוליס-קסטבלה" (Hierapolis Castabala — "העיר הקדושה קסטבלה") מצביע על מעמדה כמרכז מקדשים גדול עוד הרבה לפני בוא הרומאים. הפולחן העיקרי היה פולחן האלה פרסיה, צורה מקומית של ארטמיס או קיבלה; הכוהנות של האלה הזו, לפי סטראבו, הלכו יחפות על גחלים לוהטות מבלי להיכוות.
במאה ה-4 לפנה"ס נכנסה קסטבלה לתחום השפעתה של אימפריית הסלווקים, ובתקופה ההלניסטית הפכה לבירת ממלכה קטנה שהטביעה מטבעות משלה. משנת 64 לפנה"ס נכללה העיר במחוז הרומי קיליקיה (Cilicia) וחוותה תקופת פריחה: נבנו רחובות מרוצפים, מרחצאות, מקדשים ועמודים. בתקופה הביזנטית הפכה קסטבלה למושב בישופי; במקום נשתמרו חורבותיהן של שתי בזיליקות נוצריות קדומות עם גילופי אבן עשירים.
פריחת העיר נקטעה בעקבות הסכסוך הערבי-ביזנטי במאות ה-7–8, ולאחר מכן קסטבלה התרוקנה בהדרגה. בימי הביניים נבנה על הצוק מעל העיר מבצר קיליקאי-ארמני — דוגמה טיפוסית לאדריכלות הגנתית של מה שמכונה "הממלכה הארמנית הקטנה". בתקופה שלאחר המאה ה-14 הפכה העיר סופית לחורבות, ואבניה שימשו את האוכלוסייה המקומית לבניית בתים ומבנים חקלאיים.
מחקרים ארכיאולוגיים
חפירות שיטתיות בקסטבלה החלו בשנות ה-60 של המאה ה-20 בהנהגתו של מחמוט ג'וחאן ביי ונמשכו, עם הפסקות, עד שנות ה-2000. חוקרים בריטים, גרמנים וטורקים מיפו במשותף את הרחוב המוקף עמודים, פינו את הבזיליקות ושרטטו את תוכנית המבצר העליון. הממצאים שנמצאו — פסלוני טרקוטה, מטבעות, שברי פסיפסים — מוצגים במוזיאון הארכיאולוגי של אדנה (Adana Arkeoloji Müzesi). חשיבות מיוחדת יש לכתובות הדו-לשוניות ביוונית ובארמית, המשקפות את האופי הגבולי של תרבות קסטבלה.
בשנות ה-2010 הכניס משרד התרבות והתיירות של טורקיה את קסטבלה לרשימת המועמדים למעמד של "פארק ארכיאולוגי בעל חשיבות לאומית", מה שהבטיח מימון בסיסי לשימור העמודים והשביל המוביל למבצר. עם זאת, התיירות נותרה מצומצמת, מה שהופך את קסטבלה לאחד המקומות הבודדים שבהם ניתן לטייל בעיר רומית כמעט לבד.
ארכיטקטורה ומה לראות
הפארק הארכיאולוגי של קסטבלה פתוח 24 שעות ביממה והוא למעשה חינמי — בזכות זאת שוררת כאן אווירה של "עיר אבודה", כה נדירה בטורקיה התיירותית ההמונית. ההריסות פרושות לאורך דרך כפרית מאובקת, והסיור בכל האתרים אורך כשעתיים.
רחוב העמודים
החלק הפוטוגני ביותר בקסטבלה הוא הרחוב הראשי עם העמודים, הכולל 17 עמודים קורינתיים ששרדו. רחוב זה, שאורכו כ-300 מטר, נבנה במאות ה-2–3 לספירה ושימש ככניסה הראשית לעיר. לאורכה היו ממוקמים דוכני מסחר ומבני ציבור. על הכותרות האבן ניתן לראות עלים אקנטוס אופייניים וסימני שימוש חוזר בתקופה הביזנטית. העמודים עשויים מאבן גיר מקומית, שהשחירה עם הזמן וקיבלה גוון דבש חם; בניגוד לעמודים המרמריים של הערים הגדולות באזור הים האגאי, העמודים בקסטבלה משדרים קסם פרובינציאלי ואותנטיות. בחלק מהעמודים נשמרו תושבות לפסלי ברונזה של קיסרים רומיים ושל תורמים מקומיים לעיר.
מבצר סלע
על צוק גיר תלול בגובה של כ-100 מטרים נשמרה מצודה, שנבנתה מחדש על ידי הארמנים הקיליקיים במאות ה-12–13 על בסיס ביצורים רומיים-ביזנטיים מוקדמים יותר. שביל מוביל אליה מהמדרון הדרומי, והטיפוס אורך 25–35 דקות. מפסגת המצודה נפרש נוף פנורמי של מישור צ'וקורו והרי אמנוס (Amanus, Nur Dağları). בתוך המצודה ניתן לראות בורות לאיסוף מי גשם, שרידי קפלה עם קטעי פרסקאות, ארקדה של מעבר מקורה ושברי מגדלי מצודה. הקירות בנויים בטכניקת ה-rusticated bossage האופיינית לבנייה הארמנית — עם מרקם חיצוני מחוספס ואבנים המותאמות זו לזו באופן הדוק.
בזיליקות נוצריות קדומות
בעיר התחתונה נשתמרו חורבות של שתי כנסיות ביזנטיות מהמאות ה-5–6. הבזיליקה הצפונית הייתה בעלת תוכנית של שלושה אולמות עם אפסיס, רצפות פסיפס (שרידים נשמרו במקום) ונרתקס. ארכיאולוגים מתעדים כאן כתובות המזכירות את הבישופים של קסטבלה, מה שמאשר את מעמדה של העיר כמרכז נוצרי.
התיאטרון והמרחצאות הרומיים
התיאטרון הצנוע של קסטבלה הכיל כ-2,000 צופים והיה משולב במדרון טבעי. כיום ניתן לראות מספר שורות של מושבים ושברי סקנה. בסמוך נמצאים שרידי המרחצאות הרומיים, שטרם נוקו, עם מערכת היפוקוסט ואמבטיות שיש; מתחם זה עדיין ממתין לחקירה מלאה.
בית הקברות
מחוץ לחומות העיר משתרע בית קברות עם סרקופגים וקברים מאבן מתקופת הרומאים והביזנטים. חלק מהסרקופגים מעוטרים בתבליטים עם זרי פרחים, גולגולות שוורים ואפיתפים ביוונית. קברים מסוימים הם "בתי מתים" האופייניים לאזור — מבני אבן בעלי גג משופע, המדמים מבני מגורים. בין הכתובות על המצבות מופיעים אזכורים של מורים לרטוריקה, שופטים עירוניים וכהנים נוצרים — חתך זה של האפיגרפיקה מספק תמונה חשובה על המבנה החברתי של עיר פרובינציאלית בתקופת העת העתיקה המאוחרת.
הסביבה הטבעית
הפארק הארכיאולוגי שוכן בעמק הציורי של נהר ג'ייחאן, המוקף בגבעות מתונות עם חורשות רימונים, זיתים ותותים. באביב השדות סביב החורבות מכוסים בפרחי פרג ובתימין לבנדר ריחני. בחורשות האורנים מקננים מינים נדירים של ינשופים, ועל הצוקים סביב המבצר ניתן לראות סנוניות סלעים ונשרים הרריים. לכן ביקור בקסטבלה מעניין גם לחובבי הטבע — כאן ניתן לשלב ארכיאולוגיה עם צילום ופיקניק בצל עצי הצפצפה העתיקים.
עובדות ואגדות מעניינות
- על פי עדותו של סטראבון (גיאוגרפיה, XII.2.7), הכוהנות של ארטמיס-פרסיה בקסטבלה הלכו יחפות על גחלים לוהטות ולא נכוו — טקס זה הפך למודל עבור כתות אקסטטיות רבות במזרח הים התיכון.
- המטבעות ההלניסטיים של קסטבלה הציגו את האלה בכתר מגדל (סמל להגנת העיר) ובשילוב נדיר של כתובות ביוונית ובארמית — עדות לסינקרטיזם התרבותי של האזור.
- בתקופה הביזנטית הפכה קסטבלה למקום גלותם של כמה אנשי כנסייה שנפלו מחסד, כולל הבישוף הנסטוריאני המוזכר במקורות.
- המצודה הארמנית מעל העיר מוזכרת בכרוניקות של לאו השני (Leo II) כאחד המוצבים בגבול המזרחי של ממלכת קיליקיה.
- תושבי המקום כינו את החורבות במשך מאות שנים "בודרום קאלה" — "המצודה התת-קרקעית", מתוך אמונה כי מתחת לעמודים מוסתרים אוצרות הסלווקים; אגדה זו משכה אליה מחפשי אוצרות עד המאה ה-20.
- בשנות ה-90, בעת ניקוי הרחוב העטוף עמודים, גילו ארכיאולוגים לוח ששימש פעם נוספת ועליו כתובת דו-לשונית בפיניקית ולובית, מה שהזיז את ההיסטוריה של היישוב לפחות למאה ה-8 לפנה"ס.
- באחד מקברי קסטבלה הביזנטיים נמצא טבעת ברונזה עם כריסטוגרמה וכיתוב ארמי — עדות נדירה לזהות הרב-תרבותית של תושבי העיר במאה ה-6.
- בשטח העיר התחתונה מתעדים הארכיאולוגים עקבות של שימוש חקלאי מימי הביניים — מכבשים לשמן זית וגלגלי אבן, החצובים במבנים עתיקים.
- אגדות מקומיות מקשרות את השם Bahçe ("גן") ל"גני פרס" — על פי המסורת, הגנים הסמוכים נשתלו על ידי כוהנות לצורכי המקדש והזינו דורות שלמים של עולי רגל.
איך להגיע
הפארק הארכיאולוגי קסטבלה ממוקם כ-12 ק"מ צפונית לעיר אוסמנייה (Osmaniye), ליד הכפר Bahçe-Kesmeburun. הדרך הנוחה ביותר היא ברכב: מאדנה (Adana) סעו על כביש O-52/D400 מזרחה כ-90 ק"מ (שעה ו-15 דקות), ואז פנו צפונה על כביש מקומי; מגזיאנטפ (Gaziantep) הנסיעה אורכת כ-2 שעות. שלטי הכוונה ל"Hierapolis-Kastabala Antik Kenti" מופיעים כ-5 ק"מ לפני המקום.
ללא רכב ניתן להגיע באוטובוס בין-עירוני לתחנת האוטובוסים אוסמני, ומשם במונית (כ-20–25 דקות) או במיניבוס מקומי מאזור Bahçe. אין תחבורה ציבורית ישירות אל החורבות, ולכן נוח יותר לתאם מראש עם הנהג את שעת הנסיעה חזרה. שדה התעופה הקרוב ביותר נמצא באדנה (Adana Şakirpaşa), משם נסיעה של שעה ברכב; אפשר גם לטוס להאטאי (Hatay Havalimanı) ולנסוע שעה וחצי לקסטבלה דרך עמק רכס אמאן. לחובבי הטיולים האיטיים יתאים הרכבת הלילית מאיסטנבול לאדנה עם מעבר לאוטובוסים מקומיים.
טיפים למטייל
הזמן הטוב ביותר לביקור בקסטבלה הוא מרץ–מאי ואוקטובר–נובמבר, כאשר מישורי צ'וקורו הירוקים עומדים בניגוד לאבן הגיר האפורה של החורבות, והטמפרטורה נוחה לטיפוס אל המבצר. הקיץ כאן חם ויבש, הטמפרטורה עולה לעתים קרובות על 35°C, ובלי צל ותשתית השהייה הופכת לקשה. בחורף ייתכנו גשמים קצרים אך עזים, השוטפים את דרכי העפר.
קחו איתכם מים (לפחות 1.5 ליטר לאדם), נעליים נוחות עם סוליה קשיחה — השטח סלעי ולא אחיד, וכן כיסוי ראש. במקום אין שירותים, בתי קפה וחנויות מזכרות, ולכן עדיף לתכנן את ארוחת הצהריים באוסמניה. מומלץ להוריד מפת פארק לא מקוונת: כמעט ואין שילוט בפנים, ויש לחפש את האתרים בעצמכם.
מומלץ לשלב את הביקור בקסטבלה עם אתרים פחות מוכרים אחרים באזור: טירת טופראקאלה (Toprakkale Castle) הנמצאת 25 ק"מ מערבה, המבצר הארמני יילנקאלה (Yılankale) והפארק הארכיאולוגי קאראטפה-אסלנטאש (Karatepe-Aslantaş) עם תבליטי החתים. לחובבי הטיולים הרגליים מעניין לטפס אל המבצר הסלעי — העלייה אורכת כ-30 דקות ומתוגמלת בנוף פנורמי מרהיב.
אם אתם מתכננים לחקור לעומק את קיליקיה העתיקה, הקצו יומיים-שלושה לאזור: היום הראשון — קסטבלה וקרטפפה, היום השני — המוזיאון הארכיאולוגי של אדנה ומופסואסטיה, היום השלישי — איסוס (שדה הקרב של אלכסנדר הגדול) ותבליטי החתים ב-Caferhöyük. בדרך, אל תשכחו לטעום את המנות המקומיות — קבב אדנה, קומבה ומיץ רימונים מתוק. אין מלונות ממש ליד החורבות; עדיף ללון באוסמאניה או באדנה, שם מבחר המלונות רחב יותר והמחירים סבירים.
צלמים נמשכים ל"שעת הזהב" המיוחדת בקסטבלה: בשעות הבוקר המוקדמות העמודים נצבעים באור ענברי חם, ובערב הסלע עם המבצר מטיל צל ארוך על העמק. לצילום באמצעות רחפן נדרש אישור רשמי ממשרד התרבות — בלעדיו אסור להשתמש ברחפן בשטח ארכיאולוגי. אם אתם מתעניינים בדפים נשכחים בהיסטוריה של אסיה הקטנה, קסטבלה (Castabala) עם העמודים והמבצר שלה היא אחד המקומות האווירתיים ביותר במזרח טורקיה.