קסטבלה (Castabala) — עיר עתיקה ומקדש פראסיה באוסמניה

קסטבלה (Castabala) — עיר נשכחת בקיליקיה ומקדש לאלה פרסיה

קסטבלה (Castabala, Kastabala) — עיר עתיקה, הממוקמת במחוז אוסמנייה (Osmaniye) בדרום-מזרח טורקיה, למרגלות רכס גיר ובמישור ההצפה של נהר ג'ייחאן. בעבר הייתה קסטבלה אחד המרכזים הרוחניים העיקריים של קיליקיה ההלניסטית, הידועה בפולחן האקסטטי של האלה ארטמיס-פרסיה (Artemis Perasia). כיום זהו אתר ארכיאולוגי שאינו מתויר במיוחד, אך ציורי להפליא, עם אכסדרה של כמעט עשרים עמודים רומיים ששרדו, חורבות של כנסיות ביזנטיות ומבצר התלוי מעל המישור — תחנה חובה לכל מי שמטייל בקיליקיה העתיקה הרחק מהחופים ההומים.

היסטוריה ומוצא

העקבות הקדומות ביותר של התיישבות באתר קסטבלה מתוארכות לתקופת הלוויתנים והניאו-חיתים — כך מעידים כתובות הירוגליפיות ותבליטי בזלת מהמאות ה-9–8 לפנה"ס, שנמצאו בסביבה. השם היווני "היראפוליס-קסטבלה" (Hierapolis Castabala — "העיר הקדושה קסטבלה") מצביע על מעמדה כמרכז מקדשים גדול עוד הרבה לפני בוא הרומאים. הפולחן העיקרי היה פולחן האלה פרסיה, צורה מקומית של ארטמיס או קיבלה; הכוהנות של האלה הזו, לפי סטראבו, הלכו יחפות על גחלים לוהטות מבלי להיכוות.

במאה ה-4 לפנה"ס נכנסה קסטבלה לתחום השפעתה של אימפריית הסלווקים, ובתקופה ההלניסטית הפכה לבירת ממלכה קטנה שהטביעה מטבעות משלה. משנת 64 לפנה"ס נכללה העיר במחוז הרומי קיליקיה (Cilicia) וחוותה תקופת פריחה: נבנו רחובות מרוצפים, מרחצאות, מקדשים ועמודים. בתקופה הביזנטית הפכה קסטבלה למושב בישופי; במקום נשתמרו חורבותיהן של שתי בזיליקות נוצריות קדומות עם גילופי אבן עשירים.

פריחת העיר נקטעה בעקבות הסכסוך הערבי-ביזנטי במאות ה-7–8, ולאחר מכן קסטבלה התרוקנה בהדרגה. בימי הביניים נבנה על הצוק מעל העיר מבצר קיליקאי-ארמני — דוגמה טיפוסית לאדריכלות הגנתית של מה שמכונה "הממלכה הארמנית הקטנה". בתקופה שלאחר המאה ה-14 הפכה העיר סופית לחורבות, ואבניה שימשו את האוכלוסייה המקומית לבניית בתים ומבנים חקלאיים.

מחקרים ארכיאולוגיים

חפירות שיטתיות בקסטבלה החלו בשנות ה-60 של המאה ה-20 בהנהגתו של מחמוט ג'וחאן ביי ונמשכו, עם הפסקות, עד שנות ה-2000. חוקרים בריטים, גרמנים וטורקים מיפו במשותף את הרחוב המוקף עמודים, פינו את הבזיליקות ושרטטו את תוכנית המבצר העליון. הממצאים שנמצאו — פסלוני טרקוטה, מטבעות, שברי פסיפסים — מוצגים במוזיאון הארכיאולוגי של אדנה (Adana Arkeoloji Müzesi). חשיבות מיוחדת יש לכתובות הדו-לשוניות ביוונית ובארמית, המשקפות את האופי הגבולי של תרבות קסטבלה.

בשנות ה-2010 הכניס משרד התרבות והתיירות של טורקיה את קסטבלה לרשימת המועמדים למעמד של "פארק ארכיאולוגי בעל חשיבות לאומית", מה שהבטיח מימון בסיסי לשימור העמודים והשביל המוביל למבצר. עם זאת, התיירות נותרה מצומצמת, מה שהופך את קסטבלה לאחד המקומות הבודדים שבהם ניתן לטייל בעיר רומית כמעט לבד.

ארכיטקטורה ומה לראות

הפארק הארכיאולוגי של קסטבלה פתוח 24 שעות ביממה והוא למעשה חינמי — בזכות זאת שוררת כאן אווירה של "עיר אבודה", כה נדירה בטורקיה התיירותית ההמונית. ההריסות פרושות לאורך דרך כפרית מאובקת, והסיור בכל האתרים אורך כשעתיים.

רחוב העמודים

החלק הפוטוגני ביותר בקסטבלה הוא הרחוב הראשי עם העמודים, הכולל 17 עמודים קורינתיים ששרדו. רחוב זה, שאורכו כ-300 מטר, נבנה במאות ה-2–3 לספירה ושימש ככניסה הראשית לעיר. לאורכה היו ממוקמים דוכני מסחר ומבני ציבור. על הכותרות האבן ניתן לראות עלים אקנטוס אופייניים וסימני שימוש חוזר בתקופה הביזנטית. העמודים עשויים מאבן גיר מקומית, שהשחירה עם הזמן וקיבלה גוון דבש חם; בניגוד לעמודים המרמריים של הערים הגדולות באזור הים האגאי, העמודים בקסטבלה משדרים קסם פרובינציאלי ואותנטיות. בחלק מהעמודים נשמרו תושבות לפסלי ברונזה של קיסרים רומיים ושל תורמים מקומיים לעיר.

מבצר סלע

על צוק גיר תלול בגובה של כ-100 מטרים נשמרה מצודה, שנבנתה מחדש על ידי הארמנים הקיליקיים במאות ה-12–13 על בסיס ביצורים רומיים-ביזנטיים מוקדמים יותר. שביל מוביל אליה מהמדרון הדרומי, והטיפוס אורך 25–35 דקות. מפסגת המצודה נפרש נוף פנורמי של מישור צ'וקורו והרי אמנוס (Amanus, Nur Dağları). בתוך המצודה ניתן לראות בורות לאיסוף מי גשם, שרידי קפלה עם קטעי פרסקאות, ארקדה של מעבר מקורה ושברי מגדלי מצודה. הקירות בנויים בטכניקת ה-rusticated bossage האופיינית לבנייה הארמנית — עם מרקם חיצוני מחוספס ואבנים המותאמות זו לזו באופן הדוק.

בזיליקות נוצריות קדומות

בעיר התחתונה נשתמרו חורבות של שתי כנסיות ביזנטיות מהמאות ה-5–6. הבזיליקה הצפונית הייתה בעלת תוכנית של שלושה אולמות עם אפסיס, רצפות פסיפס (שרידים נשמרו במקום) ונרתקס. ארכיאולוגים מתעדים כאן כתובות המזכירות את הבישופים של קסטבלה, מה שמאשר את מעמדה של העיר כמרכז נוצרי.

התיאטרון והמרחצאות הרומיים

התיאטרון הצנוע של קסטבלה הכיל כ-2,000 צופים והיה משולב במדרון טבעי. כיום ניתן לראות מספר שורות של מושבים ושברי סקנה. בסמוך נמצאים שרידי המרחצאות הרומיים, שטרם נוקו, עם מערכת היפוקוסט ואמבטיות שיש; מתחם זה עדיין ממתין לחקירה מלאה.

בית הקברות

מחוץ לחומות העיר משתרע בית קברות עם סרקופגים וקברים מאבן מתקופת הרומאים והביזנטים. חלק מהסרקופגים מעוטרים בתבליטים עם זרי פרחים, גולגולות שוורים ואפיתפים ביוונית. קברים מסוימים הם "בתי מתים" האופייניים לאזור — מבני אבן בעלי גג משופע, המדמים מבני מגורים. בין הכתובות על המצבות מופיעים אזכורים של מורים לרטוריקה, שופטים עירוניים וכהנים נוצרים — חתך זה של האפיגרפיקה מספק תמונה חשובה על המבנה החברתי של עיר פרובינציאלית בתקופת העת העתיקה המאוחרת.

הסביבה הטבעית

הפארק הארכיאולוגי שוכן בעמק הציורי של נהר ג'ייחאן, המוקף בגבעות מתונות עם חורשות רימונים, זיתים ותותים. באביב השדות סביב החורבות מכוסים בפרחי פרג ובתימין לבנדר ריחני. בחורשות האורנים מקננים מינים נדירים של ינשופים, ועל הצוקים סביב המבצר ניתן לראות סנוניות סלעים ונשרים הרריים. לכן ביקור בקסטבלה מעניין גם לחובבי הטבע — כאן ניתן לשלב ארכיאולוגיה עם צילום ופיקניק בצל עצי הצפצפה העתיקים.

עובדות ואגדות מעניינות

  • על פי עדותו של סטראבון (גיאוגרפיה, XII.2.7), הכוהנות של ארטמיס-פרסיה בקסטבלה הלכו יחפות על גחלים לוהטות ולא נכוו — טקס זה הפך למודל עבור כתות אקסטטיות רבות במזרח הים התיכון.
  • המטבעות ההלניסטיים של קסטבלה הציגו את האלה בכתר מגדל (סמל להגנת העיר) ובשילוב נדיר של כתובות ביוונית ובארמית — עדות לסינקרטיזם התרבותי של האזור.
  • בתקופה הביזנטית הפכה קסטבלה למקום גלותם של כמה אנשי כנסייה שנפלו מחסד, כולל הבישוף הנסטוריאני המוזכר במקורות.
  • המצודה הארמנית מעל העיר מוזכרת בכרוניקות של לאו השני (Leo II) כאחד המוצבים בגבול המזרחי של ממלכת קיליקיה.
  • תושבי המקום כינו את החורבות במשך מאות שנים "בודרום קאלה" — "המצודה התת-קרקעית", מתוך אמונה כי מתחת לעמודים מוסתרים אוצרות הסלווקים; אגדה זו משכה אליה מחפשי אוצרות עד המאה ה-20.
  • בשנות ה-90, בעת ניקוי הרחוב העטוף עמודים, גילו ארכיאולוגים לוח ששימש פעם נוספת ועליו כתובת דו-לשונית בפיניקית ולובית, מה שהזיז את ההיסטוריה של היישוב לפחות למאה ה-8 לפנה"ס.
  • באחד מקברי קסטבלה הביזנטיים נמצא טבעת ברונזה עם כריסטוגרמה וכיתוב ארמי — עדות נדירה לזהות הרב-תרבותית של תושבי העיר במאה ה-6.
  • בשטח העיר התחתונה מתעדים הארכיאולוגים עקבות של שימוש חקלאי מימי הביניים — מכבשים לשמן זית וגלגלי אבן, החצובים במבנים עתיקים.
  • אגדות מקומיות מקשרות את השם Bahçe ("גן") ל"גני פרס" — על פי המסורת, הגנים הסמוכים נשתלו על ידי כוהנות לצורכי המקדש והזינו דורות שלמים של עולי רגל.

איך להגיע

הפארק הארכיאולוגי קסטבלה ממוקם כ-12 ק"מ צפונית לעיר אוסמנייה (Osmaniye), ליד הכפר Bahçe-Kesmeburun. הדרך הנוחה ביותר היא ברכב: מאדנה (Adana) סעו על כביש O-52/D400 מזרחה כ-90 ק"מ (שעה ו-15 דקות), ואז פנו צפונה על כביש מקומי; מגזיאנטפ (Gaziantep) הנסיעה אורכת כ-2 שעות. שלטי הכוונה ל"Hierapolis-Kastabala Antik Kenti" מופיעים כ-5 ק"מ לפני המקום.

ללא רכב ניתן להגיע באוטובוס בין-עירוני לתחנת האוטובוסים אוסמני, ומשם במונית (כ-20–25 דקות) או במיניבוס מקומי מאזור Bahçe. אין תחבורה ציבורית ישירות אל החורבות, ולכן נוח יותר לתאם מראש עם הנהג את שעת הנסיעה חזרה. שדה התעופה הקרוב ביותר נמצא באדנה (Adana Şakirpaşa), משם נסיעה של שעה ברכב; אפשר גם לטוס להאטאי (Hatay Havalimanı) ולנסוע שעה וחצי לקסטבלה דרך עמק רכס אמאן. לחובבי הטיולים האיטיים יתאים הרכבת הלילית מאיסטנבול לאדנה עם מעבר לאוטובוסים מקומיים.

טיפים למטייל

הזמן הטוב ביותר לביקור בקסטבלה הוא מרץ–מאי ואוקטובר–נובמבר, כאשר מישורי צ'וקורו הירוקים עומדים בניגוד לאבן הגיר האפורה של החורבות, והטמפרטורה נוחה לטיפוס אל המבצר. הקיץ כאן חם ויבש, הטמפרטורה עולה לעתים קרובות על 35°C, ובלי צל ותשתית השהייה הופכת לקשה. בחורף ייתכנו גשמים קצרים אך עזים, השוטפים את דרכי העפר.

קחו איתכם מים (לפחות 1.5 ליטר לאדם), נעליים נוחות עם סוליה קשיחה — השטח סלעי ולא אחיד, וכן כיסוי ראש. במקום אין שירותים, בתי קפה וחנויות מזכרות, ולכן עדיף לתכנן את ארוחת הצהריים באוסמניה. מומלץ להוריד מפת פארק לא מקוונת: כמעט ואין שילוט בפנים, ויש לחפש את האתרים בעצמכם.

מומלץ לשלב את הביקור בקסטבלה עם אתרים פחות מוכרים אחרים באזור: טירת טופראקאלה (Toprakkale Castle) הנמצאת 25 ק"מ מערבה, המבצר הארמני יילנקאלה (Yılankale) והפארק הארכיאולוגי קאראטפה-אסלנטאש (Karatepe-Aslantaş) עם תבליטי החתים. לחובבי הטיולים הרגליים מעניין לטפס אל המבצר הסלעי — העלייה אורכת כ-30 דקות ומתוגמלת בנוף פנורמי מרהיב.

אם אתם מתכננים לחקור לעומק את קיליקיה העתיקה, הקצו יומיים-שלושה לאזור: היום הראשון — קסטבלה וקרטפפה, היום השני — המוזיאון הארכיאולוגי של אדנה ומופסואסטיה, היום השלישי — איסוס (שדה הקרב של אלכסנדר הגדול) ותבליטי החתים ב-Caferhöyük. בדרך, אל תשכחו לטעום את המנות המקומיות — קבב אדנה, קומבה ומיץ רימונים מתוק. אין מלונות ממש ליד החורבות; עדיף ללון באוסמאניה או באדנה, שם מבחר המלונות רחב יותר והמחירים סבירים.

צלמים נמשכים ל"שעת הזהב" המיוחדת בקסטבלה: בשעות הבוקר המוקדמות העמודים נצבעים באור ענברי חם, ובערב הסלע עם המבצר מטיל צל ארוך על העמק. לצילום באמצעות רחפן נדרש אישור רשמי ממשרד התרבות — בלעדיו אסור להשתמש ברחפן בשטח ארכיאולוגי. אם אתם מתעניינים בדפים נשכחים בהיסטוריה של אסיה הקטנה, קסטבלה (Castabala) עם העמודים והמבצר שלה היא אחד המקומות האווירתיים ביותר במזרח טורקיה.

הנוחות שלכם חשובה לנו. כדי לתכנן מסלול, לחצו על הסימון הרצוי.
פגישה ל דקות לפני תחילת
אתמול 17:48
שאלות נפוצות — קסטבלה (Castabala) — עיר עתיקה ומקדש פראסיה באוסמניה תשובות לשאלות נפוצות על קסטבלה (Castabala) — עיר עתיקה ומקדש פראסיה באוסמניה. מידע על אופן הפעולה, האפשרויות והשימוש בשירות.
קסטבלה (Castabala, Kastabala) — עיר עתיקה בקיליקיה, במחוז אוסמאנייה שבדרום-מזרח טורקיה, הידועה בעיקר כמרכז הפולחן האקסטטי של האלה ארטמיס-פרסיה. בניגוד לאתרי תיירות פופולריים כמו אפסוס או פרגמון, קסטבלה נותרה מקום פחות מתויר: כמעט ואין כאן תשתית תיירותית מאורגנת, אך שמרה על אווירה נדירה של "עיר אבודה". המבקרים יכולים לשוטט בין 17 העמודים הרומיים שנותרו, לטפס אל המבצר הארמני ולבקר בחורבות הכנסיות הביזנטיות כמעט לבדם.
הפארק הארכיאולוגי קסטבלה הוא למעשה חינמי ופתוח 24 שעות ביממה. אין קופה רשמית. זה בדיוק מה שהופך את המקום לאטרקטיבי במיוחד: אין תורים לקופות, אין הגבלות זמן. עם זאת, משרד התרבות של טורקיה כלל את קסטבלה בתוכנית המימון של אתרים בעלי "חשיבות לאומית", כך שהסטטוס ותנאי הגישה עשויים להשתנות בתיאוריה — מומלץ לברר את המידע העדכני לפני הנסיעה.
ארטמידה-פרסיה — צורה מקומית של האלה, שנערצה בקסטבלה לפחות מאז התקופה ההלניסטית. היא שילבה תכונות של ארטמידה היוונית וקיבלה ממלואסיה, ונחשבה לפטרונית העיר. לפי סטראבו (גיאוגרפיה, XII.2.7), הכוהנות של האלה ביצעו טקס של הליכה יחפות על גחלים לוהטות מבלי להיכוות. טקס אקסטטי זה הבדיל את קסטבלה משאר מרכזי הפולחן בים התיכון ומשך אליה עולי רגל מכל רחבי קיליקיה.
רוב הממצאים מקסטבלה — פסלוני טרקוטה, מטבעות, שברי פסיפסים וכיתובים דו-לשוניים ביוונית ובארמית — מוצגים במוזיאון הארכיאולוגי של אדנה (Adana Arkeoloji Müzesi). מוזיאון זה הוא אחד מאוספי הארכיאולוגיה הגדולים באזור, והוא אתר חובה לביקור בשילוב עם טיול אל החורבות. חלקים מסוימים מהפסיפסים נותרו in situ, ישירות באתר החפירות של הבזיליקה הצפונית.
מצב השימור של האתרים אינו אחיד. הרחוב המוקף עמודים נראה במצב הטוב ביותר: 17 עמודים קורינתיים מאבן גיר מקומית ניצבים לאורך 300 מטרים של הרחוב הראשי מהמאות ה-2–3 לספירה. המבצר הארמני על הצוק שמר על חומותיו, בורות המים, שרידי קפלה עם שרידי פרסקאות וארקדה. הריסותיהן של שתי בזיליקות נוצריות קדומות מהמאות ה-5–6 פונו חלקית. התיאטרון והמרחצאות נמצאים במצב גרוע בהרבה: נראים שורות בודדות של מושבים ויסודות. בית הקברות עם הסרקופגים המעוטרים בתבליטים ממוקם מחוץ לחומות העיר.
אין שום תשתית תיירותית בסמוך לחורבות: לא בתי קפה, לא שירותים, לא חנויות מזכרות ולא חניונים רשמיים. יש לקחת זאת בחשבון בעת ההכנות לטיול. מומלץ לאכול ארוחת צהריים ולהשתמש בתשתיות העירוניות בעיר אוסמאניה, הנמצאת כ-12 ק"מ דרומה. מתקני השירות הקרובים ביותר נמצאים בכפר Bahçe-Kesmeburun ליד הכניסה לפארק, אך המבחר בהם מצומצם.
השימוש ברחפן בשטח אתר ארכיאולוגי בטורקיה מחייב קבלת אישור רשמי ממשרד התרבות והתיירות. ללא אישור כזה, טיסות רחפן בשטח קסטבלה אסורות. תהליך קבלת האישור אורך זמן ודורש הגשת בקשה מראש. צלמים המעוניינים לצלם תמונות אוויריות, מומלץ לברר מראש את הנהלים העדכניים לקבלת אישורים באתר T.C. Kültür ve Turizm Bakanlığı.
החלק התחתון של הפארק, עם העמודים והבזיליקות, נגיש בהחלט לילדים בגיל בית הספר: המסלול עובר בשטח מישורי יחסית. העלייה אל המבצר הסלעי מאתגרת יותר: ההליכה נמשכת 25–35 דקות על מדרון סלעי, עם הפרש גובה של כ-100 מטרים. לילדים בגיל הגן קטע זה עלול להיות קשה וידרוש ליווי של מבוגרים. יש לקחת בחשבון גם את היעדר בתי קפה ושירותים בעת תכנון ביקור משפחתי — הצטיידו במים ובמזון בכמות מספקת לכל הטיול.
המצודה, השוכנת על צוק גיר בגובה של כ-100 מטרים, נבנתה מחדש על ידי הארמנים הקיליקיים במאות ה-12–13 על בסיס ביצורים רומיים-ביזנטיים קדומים יותר. היא מוזכרת בכרוניקות כאחד המוצבים המזרחיים של הממלכה הארמנית בקיליקיה, ולבון השני (Leo II) השתמש בה כנקודת תצפית גבולית. הבנייה בוצעה בטכניקת "בוסאז' מחוספס" (rusticated bossage) — עם מרקם חיצוני גס ואבנים שהותאמו זו לזו באופן הדוק, המאפיינת את האדריכלות הצבאית הארמנית של אותה תקופה. לאחר המאה ה-14 הפסיקה המצודה לשמש את ייעודה והלכה והתפוררה בהדרגה.
האזור עשיר באתרים ארכיאולוגיים פחות מוכרים. במרחק של 25 ק"מ מערבה שוכנת טופראקאלה (Toprakkale Castle) — מצודה מימי הביניים שנשתמרה היטב. בסמוך נמצאת המצודה הארמנית יילנקלה (Yılankale). ראוי לתשומת לב מיוחדת הפארק הלאומי קאראטפה-אסלנטאש (Karatepe-Aslantaş) — עם תבליטים נוהטיים מהמאה ה-8 לפנה"ס וכיתובים דו-לשוניים. באדנה חובה לבקר במוזיאון הארכיאולוגי של אדנה (Adana Arkeoloji Müzesi). אם ברצונכם ללמוד לעומק על קיליקיה, ניתן להוסיף למסלול את אתר קרב איסה (אלכסנדר הגדול) ואת תבליטי החתים ב-Caferhöyük.
עקבות ההתיישבות הקדומות ביותר במקום זה מתוארכות לתקופת הלוויים והניאו-חיתים — המאות ה-9–8 לפנה"ס. עדות לכך ניתן למצוא בכתובות ההירוגליפיות ובתבליטי הבזלת שנמצאו בסביבה. בשנות ה-90, במהלך חפירות ברחוב העמודים, התגלתה אבן ששימשה פעם שנייה ועליה כתובת דו-לשונית בפיניקית ולובית, מה שמאשש עוד יותר את ההתיישבות המוקדמת הזו. השם היווני "היראפוליס-קסטבלה" (Hierapolis Castabala — "העיר הקדושה") התבסס בתקופה ההלניסטית, כאשר העיר הפכה לבירת ממלכה עצמאית קטנה.
במקום אין מדריכים רשמיים או עמדות להשכרת מדריכים קוליים. כמו כן, יש מעט מאוד שלטי הכוונה בתוך הפארק, ולכן יש לחפש את האתרים בעצמכם. לפני הנסיעה מומלץ להוריד מפה לא מקוונת של האזור ולהכיר את מפת האתרים. אם אתם מעוניינים בליווי מקצועי, עדיף למצוא מדריך מראש דרך סוכנויות הנסיעות באדנה או באוסמאנייה — יש מעט מומחים לקיליקיה העתיקה, אך הם קיימים.
מדריך למשתמש — קסטבלה (Castabala) — עיר עתיקה ומקדש פראסיה באוסמניה מדריך למשתמש ב- קסטבלה (Castabala) — עיר עתיקה ומקדש פראסיה באוסמניה, הכולל תיאור של הפונקציות, האפשרויות והעקרונות העיקריים של השימוש בתוכנה.
תכננו את הביקור לחודשים מרץ–מאי או אוקטובר–נובמבר. בחודשים אלה הטמפרטורה נעימה לטיול של שעתיים בשטח הפתוח ולטיפוס אל המבצר, והמישור הירוק של צ'וקורוב יוצר ניגוד ציורי עם אבן הגיר האפורה של החורבות. בקיץ הטמפרטורה עולה באופן קבוע על 35°C, ואין במקום צל או מים. בחורף, דרכי העפר עלולות להישטף בגשמים. לצלמים: בשעות הבוקר המוקדמות העמודים נצבעים באור ענברי חם, ובערב הסלע עם המבצר מטיל צל ארוך על העמק.
האפשרות הנוחה ביותר היא נסיעה ברכב. מאדנה (Adana) יש לנסוע על כביש O-52/D400 מזרחה כ-90 ק"מ (כ-1 שעה ו-15 דקות), ולאחר מכן לפנות צפונה על כביש מקומי לכיוון הכפר Bahçe-Kesmeburun. שלטי הכוונה ל"Hierapolis-Kastabala Antik Kenti" מופיעים כ-5 ק"מ לפני היעד. מגזיאנטפ הנסיעה אורכת כ-2 שעות. ללא רכב: סעו באוטובוס לתחנת האוטובוסים Osmaniye, ומשם במונית (20–25 דקות). שדה התעופה הקרוב ביותר הוא Adana Şakirpaşa (שעה נסיעה). יש לתאם מראש עם נהג המונית את שעת הנסיעה חזרה — אין תחבורה ציבורית אל החורבות.
במקום אין מים, אוכל, שירותים או מזכרות. הצטיידו בלפחות 1.5 ליטר מים לאדם, חטיפים, כובע וקרם הגנה. יש לנעול נעליים סגורות עם סוליה קשיחה ואנטי-החלקה — השטח סלעי ולא אחיד, והשביל המוביל למבצר דורש הליכה בטוחה. הורידו מפה או מפת פארק לא מקוונת: כמעט ואין שילוט בתוך הפארק. אם אתם מתכננים צילום מקצועי או צילום וידאו באמצעות רחפן, דאגו לקבל אישור מראש ממשרד התרבות של טורקיה.
הקולונדה היא סמל ההיכר המרכזי של קסטבלה ונקודת התחלה הגיונית למסלול. לאורך הרחוב באורך 300 מטרים ניצבות 17 עמודים קורינתיים עשויים אבן גיר חמה בצבע דבש, שנבנו במאות ה-2–3 לספירה. התבוננו בכותרות העמודים עם עלי האקנטוס, בתושבות לפסלי הברונזה ובסימני השימוש החוזר בתקופה הביזנטית. מהקולונדה נוח להתמצא בשאר האתרים של העיר התחתית: חורבות הבזיליקות ממוקמות בקרבת מקום, התיאטרון והמרחצאות — מעט יותר רחוק לכיוון המדרון.
השביל המוביל למבצר הארמני מתחיל במדרון הדרומי של הצוק, וההליכה בו אורכת 25–35 דקות לכל כיוון. הטיפוס אינו קשה, אך דורש נעליים יציבות. בפסגה תוכלו לראות מיכלי מי גשם, שרידי קפלה עם קטעי פרסקאות, ארקדה של מעבר מקורה ומגדלים הבנויים בטכניקת rusticated bossage. מפסגת המצודה נפרשת תצפית פנורמית על מישור צ'וקורו והרי אמנוס (Nur Dağları). יש להקדיש לעלייה, לביקור ולרדת לפחות 1–1.5 שעות, כולל הפסקות מנוחה.
לאחר שתחזרו מהמבצר, המשיכו אל חורבותיהן של שתי בזיליקות נוצריות קדומות מהמאות ה-5–6: בבזיליקה הצפונית נותרו במקום קטעי רצפות פסיפס וכיתובים עם שמותיהם של בישופים מקומיים. התיאטרון, המכיל כ-2,000 צופים, נבנה במדרון טבעי — נותרו בו מספר שורות של מושבים ושברי הבמה. מחוץ לחומות העיר משתרע בית קברות עם סרקופגים, המעוטרים בתבליטים עם זרי פרחים ואפיתפים ביוונית. הקצו 40–60 דקות לביקור בכל העיר התחתונה.
אין מלונות או מסעדות בסמוך לחורבות. לאחר הביקור בקסטבלה, חזרו לאוסמאניה (כ-12 ק"מ דרומה) או לאדנה (כ-90 ק"מ): שם תמצאו מבחר רחב של מלונות ומסעדות במחירים סבירים. בדרך, טעמו את המנות האזוריות: קבב אדנה, קומבה ומיץ רימונים טרי. אם אתם מתכננים מסלול של מספר ימים בקיליקיה, היעד הבא ההגיוני הוא קאראטפה-אסלנטאש ומוזיאון הארכיאולוגיה של אדנה, שבו שמורים הממצאים מקסטבלה.